052-8589667



סדר פעולות למקרה חירום בעת עקיצה
עקיצות - השפעותיהן וסוגי ריאקציות
בדיקות אלרגיה
בדיקות עור
הלם אנפילקטי (תגובה אלרגית חמורה)

עזרה ראשונה במקרה של עקיצות חרקים

ישנן מספר שיטות מעשיות להפחתת ההשפעה של עקיצות. חשוב להתחיל במתן עזרה ראשונה מיידית.
אחת משיטות הטיפול היעילות ביותר היא לקרר את האזור בעזרת קוביות קרח או קומפרסים קרים,
זה יגרום לכהות חושים באזור העקיצה ויפחית את העמקת הארס בגוף.
כמו כן ניתן: למרוח על המקום תמיסה או משחה מסודה לשתייה, לשפשף עם אלכוהול, תמיסת אמוניה,
משחה מבשר מותן רך או חומץ- חומרים שאפשר למצוא ברב הבתים.
במקרים של עקיצה בפה, בעיניים, בראש או בצוואר יש לקבל טיפולים מיוחדים כגון:
עקיצה בפה- לערבב כפית מלח או סודה לשתיה בכוס מים, לשטוף את הפה בתערובת זו ואח"כ למצוץ קוביית קרח.
עקיצה בעין- עקיצה בעין היא מאד מסוכנת, יש להוציא את העוקץ כמה שיותר מהר ולשטוף את העין במים. חשוב מאד באזור העיניים לעולם לא להשתמש באלכוהול, תמיסת אמוניה, או חומרים מזיקים אחרים.
עקיצה בצוואר- עקיצה מעין זו עלולה לגרום לקשיי נשימה, באם זה המצב יש להתחיל במתן עזרה ראשונה מיידית ולפנות לרופא במהרה.
במקרה של ריבוי עקיצות בו זמנית חשוב מאד להוציא את העוקצים, לעיתים פעולה זו יכולה להיות מורכבת ואף קשה במיוחד אם נמצאים באזור פתוח ללא מכסה.
מספר רב של עקיצות יכול לגרום להלם אנפילקטי- שעלול להתבטא בקשיי נשימה, ירידת לחץ דם, חיוורון, דופק חזק ו/או בחילה והקאות, במקרה כזה יש למרוח על מקום העקיצות תערובת סודה לשתייה ומים, או קרם נוגד אלרגיה (אנטיאיסטאמין), או חומץ. אם הנפגע בהכרה יש לתת לו מידית,לאחר קריאה מדוקדקת של הוראות היצרן, אנטיאיסטאמין בטבליה או בנוזל- אפיפן Epipen
, או אנאקיט  Anakit . במקרה של קשיי נשימה חריפים יש לבצע הנשמה, להזמין אמבולנס ולפנות את הנפגע לרופא או חדר מיון.

להלן סדר פעולות למקרה חירום:
במקרה של עקיצה בודדת:
1. זהה את סוג החרק והסר את העוקץ.
2. על האזור הפגוע הנח קרח, קומפרסים קרים, חומץ, בנדריל Benadryl
 משחה או ספריי,פרפרטיון Preparation H   , קרם קלדריל Caladryl , משחת סודה לשתייה או אמוניה.
3. לקחת טבלית בנדריל 50 מ"ג מיידית ולהמשיך טיפול על בסיס יומי (למבוגרים) של 4 פעמים 25 מ"ג,             
טבליות או נוזל.
4. במקרה של עקיצה בפה- שטוף הפה בתמיסת מלח או סודה לשתייה ומצוץ קוביית קרח.
5. השתמש באפיפן Epipen
או אנאקיט Anakit  לפי הצורך.
6. במקרה הצורך – פינוי לבית חולים או לרופא.

במקרה של ריבוי עקיצות:
1. זהה את סוג החרק והסר את העוקץ.
2. השכב את הנפגע על גבו.
3. בדיקת ערנות.
4. במקרה של רעד וצמרמורות כסה את הנפגע בשמיכה.
5. הזמנת אמבולנס – עזרה.
6. פינוי לבית חולים או לרופא.
7. במקרה ועזרה מקצועית מיידית אינה אפשרית, החל במתן עזרה ראשונה.
8. השתמש בסודה לשתייה (סודיום ביקארבונט), קוביות קרח, חומץ, אנטיאיסטאמינים (נוגדי אלרגיה),   
בנדרילBenadryl
  בטבליה או נוזל (יילקח דרך הפה).
9. אפיפן Epipen
 או אנאקיט Anakit בהתאם להוראות הייצרן.
10. במקרה של קשיי נשימה השתמש במשאף אפינפרין.

לראש העמוד

אלרגיות

 

   עקיצות - השפעותיהן וסוגי ריאקציות

עקיצות חרקים אינן מסוכנות בד"כ, אולם ישנם מיקרים של אלרגיה או אפילו תגובה קיצונית באם הנעקץ רגיש במיוחד לארס.
עפ"י מחקרים בין 0.4%- 2% מהאוכלוסיה הינם רגישים במיוחד לעקיצות חרקים.
עקיצת הצרעה הינה הנפוצה ביותר בפיתוח רגישות יתר אצל בני אדם, אחריו בשכיחות הן דבורות הדבש.
אדם אשר אינו אלרגי לארס החרקים מסוגל לספוג מספר עקיצות עם תגובה מקומית קלה.
את התגובות האלרגיות ניתן לסכם בצורה הבאה:
1. תגובה מקומית מיידית
2. תגובה מקומית מאוחרת
3. תגובה כללית מיידית
4. תגובה כללית מאוחרת

תגובה מקומית מיידית:
בתגובה זו כאשר נעקצת ע"י חרק תהיה תחושה של כאב חד באזור העקיצה למשך דקה או שתיים.
זוהי ההשפעה המיידית של העוקץ, תחושה זו של כאב חד לעיתים קרובות מתוארת גם כתחושת צריבה חזקה.

תגובה מקומית מאוחרת:
אם לאחר מכן מופיעה אדמומיות, התנפחות, גירוד, שלפוחיות או חום מסביב לאזור העקיצה אזי הינך מגיב תגובה מקומית מאוחרת לעקיצה.
סימפטומים אלו אינם מהווים סכנת חיים ונחשבים כתגובות רגילות לעקיצת חרקים.

תגובה כללית מיידית:
סוג תגובה זה הוא המסוכן ביותר לאלו הסובלים מאלרגיה לארס החרק.
זמן קצר לאחר העקיצה או העקיצות הגוף יפתח תגובה חזקה לארס.
זה עלול להתחיל בתחושת גירוד בכל הגוף(במיוחד בכפות הידיים ובקרקפת) ובהרגשת חולי או אדמומיות של העור.סימפטומים אלו עלולים להחמיר.
בתוך 5-10 דקות מזמן העקיצה הגוף ימשיך בתגובתו, יש לשים לב לסימנים הבאים:
קשיי נשימה, היצרות הסמפונות, קריסה או ירידה בלחץ דם וכשל כלייתי.
אם במשך זמן זה הנפגע אינו מקבל טיפול עזרה ראשונה מיידי, אזי סימפטומים אלו יכולים להחמיר ולהגיע למצב של אי ספיקת לב או הלם אנפילקטי אשר יכולים להוביל אף למוות. מצד שני בקבלת עזרה ראשונה בזמן ניתן לעזור לנפגע ולהציל את חייו. חשוב מאד לציין לעתיד שעל אדם זה לקבל תוכנית טיפולים חיסוניים מיוחדת ועליו לשאת עימו בכל עת ערכת חירום טיפולית נגד עקיצות חרקים.

תגובה כללית מאוחרת:
תגובה שיטתית זו יכולה להופיע בין שעה עד מספר שעות לאחר אירוע העקיצה.
הגוף כולו מגיב באדמומיות קלה, גירודים, בחילה, נוקשות או מחלה.
תגובות אלו אינן מהוות סכנת חיים ואינן דורשות טיפול חיסוני רציני. 

בדיקות אלרגיה
הארס האימנופטרי (של בעלי כנפיים דמויי קרום), עלול לגרום לתגובות אלרגניות מסוכנות.
במקרה כזה על פי רב ישתמש הרופא בטיפול חיסוני ע"י שימוש בארס עצמו לחיזוק המערכת החיסונית ובכך להקטין את התגובה האלרגית.
רמת הרגישות לסוג מסוים של ארס היא הקובעת את הטיפול החיסוני הנדרש.
ניתן לאתר רגישות יתר אצל בני אדם ע"י בדיקת אלרגיה בעור (RAST
).

בדיקת עור
 במקרים מסוימים אדם כלל אינו מודע לרגישות יתר המצויה בגופו לארס חרקים.
עם זאת, עקיצה מקרית ותגובת הגוף לה יכולה להוות בסיס לבדיקת האלרגיה. על סמך תגובת הגוף בעבר ובעזרת בדיקת אלרגיה רפואית ניתן לאשר חשש לאלרגיה מסוימת.
במקרים רבים אנשים נוטים לייחס תגובה נורמלית של הגוף לתגובה אלרגית ומדווחים על עצמם כאלרגים לארס האימנופטרי, בעוד שבבדיקת העור אין לכך אישור.
בדיקת אלרגיה בעור נערכת ע"י רופא מומחה שיקבע את רמת הרגישות.
הרופא ישתמש בכמות קטנה ומרוכזת של אותו ארס שנבחן ויזריק אותו מתחת לעור או יחדירו בדקירות.
לאחר כ-20-30 דקות ימדוד הרופא את תגובת העור במקום ההזרקה, תגובה זו מספקת מידע על רמת רגישות היתר של הנבדק.

לראש העמוד

הלם אנפילקטי (תגובה אלרגית חמורה)

הארס של חרקים ממשפחת ההימנופטרה, Hymenoptera , (בעלי כנפיים דמויי קרום)  הינו מקור עשיר של מרכיבים תרופתיים פעילים.   חלק ממרכיבים אלו אחראיים באופן ישיר לתגובות אלרגניות בגוף האנושי.
עקיצת חרק יכולה לגרום לפעילות יתר של המערכת החיסונית וכשפעילות זו נעשית קיצונית היא עלולה להיות קטלנית. באופן כללי, התגובה האנפילקטית הקטלנית מועברת ע"י נוגדנים הידועים בשם אימונוגלובולין E
(igE ).
בד"כ אך לא תמיד, אדם הסובל מתגובה זו נעקץ פעם אחת בעבר – וגופו נחשף לאותו ארס שעורר את יצירת נוגדני האימונוגלובולין E
, אשר נצמדים לתאים חיוניים. תאים אלו מצויים לרב ברקמות רכות וברובם ליד כלי דם חשובים.  סוג נוסף של תאים – תאי דם לבנים מוכר כבסופילים ליקוציטים, יכול גם כן להיות קשור להלם אנפילקטי, סוג זה של תאים מצוי בכמויות קטנות במחזור הדם.
ברגע שבאים במגע עם אלרגן (ארס החרק), התאים החיוניים מתחילים לשחרר כמות מסיבית של מקשרים דלקתיים ראשוניים ומשניים אשר אחראים לתוצאת ההלם האנפילקטי.
הנוכחות של נוגדני igE
איננה מחוייבת תמיד ליצירת ההלם האנפילקטי, שכן גם מליטין, לדוגמא, יכול באופן ישיר לגרום לתאים חיוניים לייצר מקשרים דלקתיים.  בכל מקרה הנזק הסופי זהה לזה הנגרם ע"י נוגדני igE .
לצערנו איננו יכולים תמיד להימנע מעקיצות חרקים.
תגובת הגוף לעקיצה תלויה בעיקר בכמות הארס החודרת. הסיכוי היחיד למזער את השפעות העוקץ הוא למנוע מהארס לחדור לשכבות העור העמוקות ומשם להתפשט בגוף כולו.
ניתן לעשות זאת בקלות באם מדובר בעקיצת דבורות הדבש, שכן העוקץ נשאר כהוכחה בעור הנעקץ.
יש להוציא את העוקץ מהר ככל האפשר. נראה שהדרך הטובה ביותר לתפוס את קצה העוקץ היא בעזרת פינצטה חדה. אך מכיוון שכלי זה אינו תמיד בנמצא, ניתן להשתמש בסכין, ציפורן, כרטיס פלסטיק, או פשוט לשפשף את העוקץ החוצה בעזרת האצבע.
לעולם אין ללחוץ את העוקץ משום שכך נגרום ליותר ארס לחדור.
ברגע שהעוקץ מוסר אז אפשר לנסות ללחוץ החוצה חלק מהארס בעזרת האצבעות.
פעולה זו ניתן לעשות גם אם נעקצים ע"י חרק אשר אינו משאיר את העוקץ בפצע.

 

 |  Apitherapy |  ארס הדבורה |  פרופוליס |  תוצרי כוורת נוספים |  טרשת נפוצה ms |  ארגונים וקישוריות |  מחקרים |  אלרגיה ועזרה ראשונה |  מרכז אפיתרפיה ישראל |  עלינו |  צור-קשר |